باتت نظم الحكم في دول الخليج العربي أمام مرحلة جديدة مليئة بالتحديات ؛ بسبب صعوبة التعاطي مع قضية (الصراع العربي – الاسرائيلي) بالطريقة التي تضمن استقرار المنطقة وضمان حقوق الفلسطينيين التاريخية من جانب، لا سيما وأن مخرجات اشكالية التطبيع باتت مؤلمة على الواقع العربي والخليجي والفلسطيني منذ عام 1991، وما تلاها من اتفاقات جرت في أوسلو عام 1993 وطابا عام 1996 لتكون مستويات التقارب الخليجي حيال احتمالات التطبيع

The conflicting duality of goodness and evil has a psychological effect on the life of humans, the nature of human beings is originally goodness whereas the tendency of evil flows from the society, therefore the first who found a meaning of evil on earth is kabeel when he quarreled fiercly with his brother who carried in himself all the meanings of goodness and toierance.

    In this paper of mine we find that Robaayat Al khayam carries a poetic content of a special meaning in that every expression reflects semantic relationship (the good played a part in the formation lies with and the evil) of which its foundation lies with the human personality (soul), and he (the poet) a scribes it to matters of

מחקר זה נועד להגדיר את ניתוח השיח התיעודי ברומן "השגעון הגדול" של הסופר היהודי אביגדור המאירי, רומן זה שנחשב הראשון בז'אנר זה בספרות העולמית או בספרות העברית החדשה. ז'אנר זה שהופיע אחרי מלחמת העולם הראשונה , קיבל הד מרוחב בספרות העולמית  , מפני שהוא מתעד את תוצאות המלחמה מחורבן  והרס ומליוני קורבנות. סוג רומן זה מסתמך על התיעוד ועל הרומן ההיסטורי. מחקר זה מחלוק לשני חלקים,הפרק הרשון מתייחס ל"מושג התיעוד "," תול

       המטפורה היא אחת התופעות הסמנטיות המבוססת על העברת משמעות של מילה מתחום שימוש לתחום שימוש אחר כדי למלא פונקציה לשונית מסוימת. המחקר הזה שופך את האור על התופעה הזאת ברומן "התמונות שעל הקיר" שהוא הרומן הראשון של הסופרת היהודית ממוצא עיראקי ציונית פתאל שנכתב בשנת 2015. הרומן הזה מדבר על חייה של אישה יהודית (נוריה) ומערכת היחסים עם המשפחה שלה במחצית הראשונה של המאה העשרים בבגדאד.        במחקר זה נעיין במ

סיכום

   המשבר הוא מצב מצוי רב בחברת המדינות אחרי המלחמות  והשינויים הגדולים במאה העשרים, ומשבר הזהות הוא ממשברי המאה העשרים שזכה בהתעניינות רבה בכל תחומי המדעים האנושיים, ומהם תחום הספרות. ובספרות העברית היה הסופר א. ב. יהושע מהסופרים החשובים שהתעניין בנושא הזהות בישות הציונית, הוא התווכח בנושא ביצירותיו, ראיוניו ורוב הכנסים התרבותיים והפוליטיים שנכח אותם, הוא השתמש באסכולה ספרותית מאו

הקדמה
המילה היא יחידה בסיסית ב שפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי )בשפה מדוברת (, גרפי
)בכתיבה( או מרחבי )בשפת סימנים. ובעיקר המונח מילה מתייחס ל שפות טבעיות או לשפות מתוכננות , אבל הוא קיים
גם בשפות מלאכותיות כגון שפות תכנות או שפות לוגיקה . בית היא מהמילות שראינו צריך לחקור אותה מתוך
משמצאנו בה מתפקידים גדולים בפעולה חשובה בתולדות הלשון עהברית שהיא התחדיש, פעולה זו שנכנסה לעברית אחרי

תקציר

הילדות נחשבה השלב חשוב בתולדות האדם, וגם המשפיע ביותר בהיווצרות של אישיותו, משום שבו תתהווה את הליבה של ציוני דרך אישיותו של האדם, ויתגבש בו את ציוני דרכו ותכונותו שלו, וגם תשרטט את הבסיס העיקרי של מה יהיה האדם בעתיד. היות והילדות נשארה היא והשלכותיה בקרבו של האדם, עם זכרונותיה היפות והעצובים כאחד, במחקר זה עסקנו בילדותו של הסופר עמוס עוז כסיסמה לפענוח לדמותו, ולספרותו, כמו כן לכאבים שהעברו

The twentieth century witnessed developments, transformations and artistic revolutions, including what was witnessed in Arab art, especially contemporary Iraqi plastic art, and as a result, research and studies have increased that dealt with its topics in different ways, which has become a presence that gave it its own language and unique discourse, especially the body, thus opening the way for its employment in composition, to become a form. It denotes interpretable meanings through its various formal representations, which are artistic, cultural and cognitive products. The modernity of the Iraqi formation in the body has passed through different roles, so it started to deal with the body as a representation that reflects the real envir

נסיון השביה בספרות המלחמה העברית יותר מביעה למרחק בסיכולוגי אצל הלוחם העברי ,
אני מעמד מול הנושא הזה , כי אני כותב בהמחקר הזה נסיון השבוי והשפעתו בציור הדמות אצל
הסופר '' יזהר סמילנסקי ) 1916 – 2006 ( " , סופר עברי יליד ישראל , נודע בכינוי תספרותי '' ס .
יזהר " מחשובי היצורים בספרות דור הפלמ''ח בפרט ובספרות העברית והכללית . חתן פרס ישראל
לספרות לשנת ) 1959 ( – כידד הגשם דמות ה '' אני '' וה '' אנחנו '' לגלה את ספל השבוי היחיד כ

                                      הסיכום

          הסיפורת העברית באמריקה, הייתה קשורה בסביבה מסויימה. גם כן היא קשורה בנושאים מסויימים, ורובם היו מדברים על חיי היהודים באמריקה.

            דמותו של שמעון הלקין קבועה בנפשם של המבקרים כזו של משורר בעי