Many studies of the relationship between COVID-19 and different factors have been conducted since the beginning of the corona pandemic. The relationship between COVID-19 and different biomarkers including ABO blood groups, D-dimer, Ferritin and CRP, was examined. Six hundred (600) patients, were included in this trial among them, 324 (56%) females and the rest 276 (46%) were males. The frequencies of blood types A, B, AB, and O were 25.33, 38.00, 31.33, and 5.33%, respectively, in the case group. Association analysis between the ABO blood group and D-dimer, Ferritin and CRP of COVID-19 patients indicated that there was a statistically significant difference for Ferritin (P≤0.01), but no-significant differences for both D-dimer and CRP.

כידוע כי השיח הפואטי הוא מבנה לשוני שלם, וחומר הגלם שלו הוא הצלילים המשולבים זה בזה, זהו טקסט המפיח בחיים, והוא מלא בקונוטציות ומשמעויות הנובעות ממצב פסיכולוגי ופואטי, הרגשות הם המרכיבים החשובים ביותר שעליהם הוא מבוסס. השירה היא תופעה אמנותית בה נעשה שימוש בשפת הלשון הטבעית כדי להעביר את התוכן, שהוא מבנה מורכב, על המשורר לקחת בחשבון את ה-"המבנה הפונולוגי" כביכול, כך שבטקסט היצירתי נוצר מעין הרמוניה, המורכב

המחקר הזה מתייחס לנושא חשוב ומעניין בתחביר, והוא אחד הסוגים של המשפט הפשוט בלשון העברית, שהוא משפט הייחוד. המחקר הזה מתעניין בחקר חלקי המשפט שיכולים למלא תפקיד של חלק ייחוד במשפט הייחוד, גם הוא מתעניין בכינויי הגוף שיכולים למלא תפקיד של כינוי מוסב במשפט הייחוד. במחקר הזה מנסים לזהות את הגורמים התחביריים שיקבעו את הכללים העיקריים של משפט הייחוד. במחקר זה יידונו גם השאלות התיאורטיות בדבר דרך היווצרותו של משפט

מחקר זה בוחן את התפתחות הדימוי של ערבים בספרות הישראלית דרך עבודותיהם של אלי עמיר ודורית רביניאן שני סופרים חשובים שסיפוריהם מאתגרים סטריאוטיפים שוררים ומרחיבים את ההבנה התרבותית הניתוח הממוקם במסגרת הספרות המזרחית עוקב אחר האופן שבו דמויות ערביות עוברות מדמויות שוליים לאנשים מורכבים ומעודנים המשקפים שינויים סוציו פוליטיים רחבים יותר על ידי השוואת חקר הזהות והעקירה של עמיר בסביבה היהודית בבגדד לבין

מחקר זה מבקש להסיק את ביטויי השימוש במיתוס ברומן של מינוטאור לסופר הישראלי בנימין תמוז באמצעות הדגשת הדמות האגדית, מינוטאור, והסמל המיתי, שבו משתמש הכותב ברומן, עשוי לעקוב אחר התופעות המיתולוגיות הללו הנהנות מיותר משיטה אחת, והגיע לסדרת תוצאות, ביניהן: 1. השימוש במיתוס במודלים מסוימים הופיע באמצעות התיאור, והחדיר בו תכונות מופלאות, פעולות ויכולות יוצאות דופן שגילמו את האגדה שלו. 2. השימוש במיתוס ברומן המינוטאור

המחקר הזה שופך אור על הנטוריליזם שהופיע בשנות ה- 60 במאה התשע עשרה כהמשיך לריאליזם וביטוי לתחושה בתנאים היסטוריים והחברתיים המורכבים ביותר,שידעו חברות במערב אירופה. נטורי ליזם היא דוקטרינה ספרותית בעלת סגנון אמנותי הנגזר מריאליזם אבל היא לשאת איתו את האופי הפילוסופי. לפיכך אנו יכולים להבין שהנטוריליזם היא כוחות חיצוניים וחברתיים המעכבים את חירות האדם,בניגוד לכוחות הגנטיים תת הכרתי שקובעים אחריות מוסרית ורצ