דרכי היווצרותם של ההרכבים והתפקידים שלהם בשפה העברית תקציר מחקר זה הינו מחקר מורפולוגי־לקסיקלי, והוא מתייחס לתפקידם של ההיבטים המורפולוגיים והלקסיקליים בחקר השפה והבלטת תכונותיה של אחת התופעות הלשוניות בשפה העברית, שהיא תופעת ה"הרכבה". מחקר זה בוחן סוג מיוחד של שמות בשפה העברית, שהוא "השם המורכב" מהיבטים שונים, דהיינו: מובנו של המונח "הרכב", כאשר ההתמקדות במחקר זה היא בחקר תהליך ההרכבה המוביל ליצירת שמות מורכב

המחקר הזה שופך את האור על תופעה חשובה בתחביר ובסמנטיקה העבריים, מכיוון שהוא מתמקד בפועל העזר בשפה העברית ובמאפייניו ומשמעויותיו וזמניו, כדי להבחנת את השינויים הסמנטיים, והתבניות התחביריות המורות על זמני (עבר, הווה ועתיד) בנוסף לנוסח הפועל עם שם הפועל או עם המקור והצירוף הפועלי. מקורות פועל העזר ותפקידיו התחביריים והסמנטיים רבים. את הפעלים הבאים בצירוף הנשואי (פועל + פועל) ארבע קבוצות שהן: פעלים אדוורביאליים, פו

כידוע כי השיח הפואטי הוא מבנה לשוני שלם, וחומר הגלם שלו הוא הצלילים המשולבים זה בזה, זהו טקסט המפיח בחיים, והוא מלא בקונוטציות ומשמעויות הנובעות ממצב פסיכולוגי ופואטי, הרגשות הם המרכיבים החשובים ביותר שעליהם הוא מבוסס. השירה היא תופעה אמנותית בה נעשה שימוש בשפת הלשון הטבעית כדי להעביר את התוכן, שהוא מבנה מורכב, על המשורר לקחת בחשבון את ה-"המבנה הפונולוגי" כביכול, כך שבטקסט היצירתי נוצר מעין הרמוניה, המורכב

המחקר הזה מתייחס לנושא חשוב ומעניין בתחביר, והוא אחד הסוגים של המשפט הפשוט בלשון העברית, שהוא משפט הייחוד. המחקר הזה מתעניין בחקר חלקי המשפט שיכולים למלא תפקיד של חלק ייחוד במשפט הייחוד, גם הוא מתעניין בכינויי הגוף שיכולים למלא תפקיד של כינוי מוסב במשפט הייחוד. במחקר הזה מנסים לזהות את הגורמים התחביריים שיקבעו את הכללים העיקריים של משפט הייחוד. במחקר זה יידונו גם השאלות התיאורטיות בדבר דרך היווצרותו של משפט