מחקר זה בוחן את התפתחות הדימוי של ערבים בספרות הישראלית דרך עבודותיהם של אלי עמיר ודורית רביניאן שני סופרים חשובים שסיפוריהם מאתגרים סטריאוטיפים שוררים ומרחיבים את ההבנה התרבותית הניתוח הממוקם במסגרת הספרות המזרחית עוקב אחר האופן שבו דמויות ערביות עוברות מדמויות שוליים לאנשים מורכבים ומעודנים המשקפים שינויים סוציו פוליטיים רחבים יותר על ידי השוואת חקר הזהות והעקירה של עמיר בסביבה היהודית בבגדד לבין

מחקר זה מבקש להסיק את ביטויי השימוש במיתוס ברומן של מינוטאור לסופר הישראלי בנימין תמוז באמצעות הדגשת הדמות האגדית, מינוטאור, והסמל המיתי, שבו משתמש הכותב ברומן, עשוי לעקוב אחר התופעות המיתולוגיות הללו הנהנות מיותר משיטה אחת, והגיע לסדרת תוצאות, ביניהן: 1. השימוש במיתוס במודלים מסוימים הופיע באמצעות התיאור, והחדיר בו תכונות מופלאות, פעולות ויכולות יוצאות דופן שגילמו את האגדה שלו. 2. השימוש במיתוס ברומן המינוטאור

המחקר הזה עוסק במונחי כינוי גנאי, מקורותיו, גורמיו והתפתחותו בשפה העברית, כאשר השפה העברית מכוסה במונחים אלה מסיבות פוליטיות או עדותיות בעיקרן. למרות שכינוי גנאי עלול להיחשב כלשון הרע, כפי שפסק בית משפט השלום בירושלים, בדיוק כמו )ניבול פה(, אלא נראה ברור הפצת כינויי גנאי בשפה העברית באופן רב. במהלך קיום המדינה בישראל התפתחו בשיח הפוליטי והציבורי כינויי גנאי וביטויי שנאה. בשיח הפוליטי בישראל נוצרו כינויי גנאי יי

The present study discusses the names of the Day of Resurrection in Uri Rubin’s translations of the Holy Qur’an. To identify the translation difficulties and complications and to find out the Hebrew equivalence, the study, through the application of a comparative analytical approach, aims at analyzing the linguistic structures of Day of Resurrection names cited in the Holy Qur’an. Heavenly religions are rich with distinct and unique terms that distinguish and reflect their specificity of other religions; something requires a great accuracy in the translation of such terminology. By investigating selected examples of the names of the Day of Resurrection in Arabic and Hebrew, the present study sheds light on the morphological and semant

This review aims to evaluate the intellectual and literary role of Yosef Chaim Brenner in reshaping the concept of identity in modern Hebrew literature, and draws a map of his period from the late 1890s to the period between the two world wars, when his articles, stories and memoirs contributed to the development of the Hebrew language as a creative and political medium in Palestine/Israel. The Ottoman Empire and the British Mandate rule (circa 1921-1895), and this review sheds light on narrative techniques, linguistic innovation, cultural differences and the modernist movement in Hebrew literature, and the conflict between religion and modernity touched upon in his literary works. Critical readings of the Jewish heritage with the introduct

This research sheds light on the morphological construction of kitchen terms in Hebrew language, especially methods of derivation, by offering an extensive review of the most important methods of morphological derivation. The field of kitchen terms is a fertile and rich field, where we see daily production of new kitchen tools which require suitable names with specific meanings. Morphologically, the research interested in methods of morphological derivation. So as to know and identify the common and effective methods to derive the kitchen terms in Hebrew language, in addition to put a special glossary of these terms. The research found that most of the kitchen terms were derived according to the methods of derivation prevailing in Hebrew la